ברכת ירקות מגידולי מים

תשובה:

שלום.
נסכם בקצרה את שיטות הפוסקים ונראה ב״ה איך עלינו לנהוג.
הנה החיי אדם (כלל נא סעיף יז) חידש שהאופה פת ממיני דגן שגדלו בעציץ שאינו מנוקב לא יברך המוציא לחם מן הארץ אלא ברכת בורא מיני מזונות.

ועל פי דבריו יש לדון אם על ירקות מגידולי מים שאינם גדלים מן האדמה יברך ברכת שהכל נהיה בדברו. אכן הגאון הגר״ע יוסף (יחוה דעת ח״ו סימן יב) הכריע שיברך לכתחילה שהכל, ובדיעבד אם בירך בורא פרי האדמה, יצא ידי חובתו. אכן יש שרצו לחלוק על זה ולומר שהולכים בזה אחר המין, וכאן הירקות הם מין האדמה ולכן יברך בורא פרי האדמה (שו״ת שבט הלוי ח״א סימן רה הערה רד).
ובאור לציון (ח״ב סימן יד הלכה יג) הקשה על דבריו שאיך יברך ברכה שאינה שייכת בו שהרי ירקות אלו לא גדלו באדמה, ולכן כתב טעם אחר לברך בורא פרי האדמה והוא מכיון שהזרע בא מזרע שגדל מן האדמה.

ואין בידינו להכריע בין עמודי הוראה אלו. ויש דיון רחב בהלכה אם אומרים ספק ברכות להקל כשיש מחלוקת בהלכה, והסוברים כן יורו לברך על גידולי מים ’שהכל’.

אכן כשבא לידנו ירק ואין אנו יודעים אם הוא מגידולי קרקע או מגידולי מים, פסק הגר״ע יוסף (שם ד״ה אמנם) שיש לברך מן הספק ’בורא פרי האדמה’ כיון שרוב הפירות והירקות הנמצאים בשוק הם גידולי קרקע, ודנים בזה משום כל דפריש מרובא פריש. אכן יש לעיין בספק זה טובא כיון שבזמנינו ניתן הרבה פעמים בקלות לברר איך הירק גדל, ובמיוחד אם הירק מגיע בחפיסה ארוזה עם שם החברה, ניתן להתקשר אליהם ולשאול איך הם גדלים, וכמו כן אפשר לברר על ידי חיפוש זריז באינטרנט, ולהלכה יש חיוב לברר ספיקות אם אפשר לעשות כן בקל.

אמנם לדידן ישנו כאן ספק כפול, ספק ראשון הוא היכן גדל הירק, וספק שני כיצד לפסוק הלכה למעשה. והוי כעין ספק ספיקא שיש בזה מחלוקת אם בכהאי גוונא צריך לטרוח לברר (עיין כללי ספק ספיקא להש״ך יו״ד סימן קי סעיף לה).

ולמעשה פסק הגר״ע יוסף שבספק ספיקא אין חיוב לברר את הספק ולכן יברך בורא פרי האדמה, ועוד שכבר ביארנו לעיל שהגר״ע יוסף כתב שאפילו אם בירך על ירק מגידולי מים ברכת האדמה יצא ידי חובתו.